הגיאוטיוב וחופי אשקלון האומללים – ד"ר יעקב ניר- גיאולוג ימי וחופי

 In zerowaste, ללא

ד"ר יעקב ניר
גיאולוג ימי וחופי

29/8/2018 ,רחובות

לכב'
מר תומר גלאם,
ראש עיריית אשקלון

הנדון: חופי אשקלון האומללים

נכבדי,
עקב היותי קשור לחופי אשקלון מזה כארבעים וחמש שנים אני מרשה לעצמי לכתוב מילות ביקורת לא
פשוטות אשר חיוני להביאן בפניך כראש העירייה, אשר בסמכותו להחליט החלטות חדשות ואף לשנות החלטות
קודמות אם מביאות נזקים. תזכיר זה מסתמך גם על הסיור אותו ערכתי אתמול, ה- 28 באוגוסט.

א. כללי


1 .חופי אשקלון, טרם היו לאורכם מתקנים חופיים כה רבים, היו מהרחבים אם לא הרחבים ביותר בחופי
הים התיכון של ישראל. מאז כחמישים שנה נבנו לאורכם, מספר רב של מבנים ימיים וחופיים – מדרום לצפון:
בריכת מי הקירור של תחנת הכח החשמלית; נמל קצא"א; שלושת שוברי-הגלים המנותקים של חוף דלילה
(אשר
נבנו שלא על פי התכנית המקורית והם מהווים למעשה שובר גלים אחד ארוך ביותר); המרינה; שלושת שוברי-
הגלים המנותקים שמצפון לה; שרוול הגיאוטיוב (אשר הייתי קשור להקמתו, ולדאבוני, ועל אף בקשותי החוזרות
ונשנות מהמהנדס הימי שטדלר, הונח על פני החול החופי ולא נקבר כפי שההוראות חייבו); מבנה הבטון האימתני
(ליד מה שהיה 'הסוכה הלבנה' וכיום מהווה מטרד וסכנה ממדרגה ראשונה וכן מבנה בטון קטן מצפון לו אשר

גרם לנזקים נכבדים משני צידיו, ורק לפני מספר שנים סולק. זו רשימה מאד מכובדת וארוכה, אשר ללא ספק
מרכיביה גרמו לנזקים אדירים לחופי העיר ולעורפם המצוקי, החוף הוצר באופן דרסטי, והמצוק שביסודו אינו יציב
הולך ונסוג בקצב די גדול.

2 .אין ספק שהחוף, שמצבו ירוד זקוק לטיפול, טיפול אשר בין היתר יגן גם על עורפו – המצוק הכורכרי.

3. שוברי-הגלים המנותקים הוקמו במטרה להגן על המתרחצים, וכן על מנת להרחיב את החוף החולי,
זאת על חשבון החופים המצויים "במורד זרם החול", כלומר מצפון לשובר. בעיה נוספת, מאד אקוטית, הינה בעיית
הטביעה ליד קצות השובר, זאת כתוצאה מזרמי-מערבולת אשר גבו בכל הארץ, כולל אשקלון, חיי אדם רבים. זו
בעיה עולמית, ולפיכך מדינות רבות מפרקות כיום מסיבה זו ואחרות את שוברי-הגלים המנותקים ומקימות במקומם
דורבנות, או, בחופים באזורים יקרים יותר לאחר הפרוק נעשית פעולה שנתית של הזנה-מלאכותית בחול. אם
אשתמש במונחים מהעולם המסחרי, שוברי-הגלים המנותקים ברוב המקרים 'פשטו את הרגל'. אגב, אני מניח
שאתה מודע לכך שהשובר הצפוני מתוך שלושת השוברים שמצפון למרינה איבד מגובהו וכל מרכיבי הסלע שלו
שהיו מעל לפני הים (ובוודאי גם נוספים) התדרדרו לקרקעית הים.

4. גג או שפת המצוק. באזור אשר סיירתי לאורכו אתמול הגג נמצא במצב קטסטרופלי (שלא לדבר על
ההזנחה הסביבתית). הטיילת המקורית – חלק לא קטן ממנה מצוי באזור המסוכן ולכן גודרה ושולטה. אולם בעיה
קשה אשר אין לה כל קשר אל השפעת הים לזרמיו וגליו, הינה בעיית הנגר העילי. התצלום המצורף מראה עד
כמה המצב חמור. אין זו הפעם הראשונה שעיריית אשקלון נחשפת לעובדה כה פשוטה ובסיסית – החיוניות
בהזרמת מי הגשם מזרחה, ולמרות זאת ההזנחה שולטת מזה שנים רבות. כל טיפת מים המוזרמת מגג המצוק לעבר
המדרון ולים, גורמת לנזקים חמורים. מצוק שנהרס לעולם כבר לא תוכל לשחזרו. לכן על העירייה, אם אכן חפצה
להגן על עורף החוף המצוקי, לפתור בעיה כאובה זו לאלתר, טרם בוא החורף.


ב. שוברי-הגלים המוטבעים מגיאו-טיוב
הרעיון לנסות שיטה יחסית חדשנית בהגנת חופים ומצוקים הינו לכשעצמו חיובי וראוי לבדיקה,
אל לה לאשקלון להיות שוב 'שפן הניסיונות', לא של חברת המצוקים ולא של מדינת ישראל כפי שיוסבר –אולם להלן.

אמנם לא עיינתי בתכניות המקוריות, אולם בטוחני שכוונת המתכנן לא היתה כזו שהגיאוטיובים יגיעו עד למפלס פני הים! המצב,
לפחות בשני השוברים החדשים שזה עתה הוקמו הינו כזה שלמעשה ההבדל בינם לבין שובר-גלים צפיד בנוי-אבן הינו קטן ביותר, ולכן השפעותיהם הסביבתיות של החדשים תדמינה במידה רבה לאלה בנויי האבן. יש להניח שכמות החול שתצטבר בעורף השובר תהא קטנה יותר מהכמויות המצטברות בעורף השוברים הקשיחים (עקב היותם גבוהים ממפלס הים), כך שהתועלת הישירה לחוף ולמצוק תהא ללא ספק פחותה.


על פי הבנתי ה'חברה הממשלתית להגנת מצוקי הים התיכון' מתכוונת, על מנת שלא תהא גריעה של חול בחופים הסמוכים, לשנע חול מקרקעית הים מעומק X מטרים (?)  על מנת לרפד את האזור שממזרח לשוברים.  יש לבחון עניין זה ביסודיות, כך שלא יתפתח מצב בו אתה פותר בעיה במקום אחד ויוצר שניה ואולי אף גרועה יותר באתר חדש.

      הסכנה למתרחצים עלולה להיות כיום כפולה ומכופלה עקב העובדה שהשחיין, שעה ששוחה, יקשה עליו לראות את מיקום השובר ועלול לפיכך להקלע לאזור המערבולות שבקצותיו, ויתכן אף, עקב מפלסו הנמוך, כי מערבולות תתפתחנה לכל אורכו (?). אי לכך, תכנון מוקדם ונבון היה צריך להקים שובר אחד בלבד! לאחר תקופת חורף אחת לפחות, וזאת תוך מעקב קבוע, להסיק מסקנות לגבי המשך ההקמה. הביצוע העכשווי, המזורז עלול ליהפך שוב לשרשרת של לויתנים לבנים…

ג. סיכום ומסקנות
1. עיריית אשקלון חייבת מידית, לטפל בגג המצוק ובהטיית מי הנגר מזרחה, ללא כל התחשבות בעבודות הימיות.
2. עיריית אשקלון חייבת להפסיק לאלתר את עבודות ההקמה של השוברים החדשים עד אשר יובהר, לפחות תוך עונת חורף אחת,
    כיצד 'מתנהגים' בעת הסערות, מהי תועלתם וכן מהם נזקיהם. כן יש לבדוק מידית באם על פי התכנית אכן האלמנטים חייבים להגיע לפני הים,
    או כפי שנראה לי גם צריך להיות בעומק מסוים מתחת למפלס.
3. עיריית אשקלון חייבת לבדוק תחליפים, כגון דורבנות בנויי גיאוטיוב או אבן, ריפים מלאכותיים שעלותם (יחסית) קטנה מאד, ועוד שיטות פשוטות כגון קיר-ים  (ר' אזור דרום יפו, או נתניה והצלחתם בהגנה על בסיס המצוקים), או אפילו מיתון המדרון וכיסויו באבני-גיר מצופות חול כורכרי, כפי שנעשה בהצלחה מרובה בחוף הילטון בתל אביב לפני כארבעים שנה.
4. עיריית אשקלון חייבת מידית להסיר את המפגע הפיזי והסביבתי של שברי המובל בנוי הבטון. סערות  חורף עלולות לשנות מצבו ולגרום לנזקים ולפגיעה בנופשים. כיום מהווה סכנה ניכרת לשוהים לידו או לעולים עליו.

אולי תתעניינו גם ב...

Pin It on Pinterest

Share This